בירה וחול על גבעה בפלמחים

בירה וחול על גבעה בפלמחים

אואזיס, ברגע נדיר של גילוי לב, שרו:

Please don't put your life in the hands
Of a Rock 'n' Roll band
Who'll throw it all away

ואילו אני נקרא לסדר על דיבור ישיר מדי. אבל אם "נובמבר" הוא "Wake me up when September ends" של השפה העברית, הרי שאין זמן נכון מזה.

 

בית חרושת לזכרונות

בית חרושת לזכרונות

אתה בשירותים של מסיבת אייטיז ובחוץ הפט שופ בויז שרים When I look back upon my life ואתה לא בגיל המתאים אבל שתית מספיק בשביל להרהר בזה לרגע

*

יש לי הישגים משמעותיים בעבודה שתרמו רבות לחברה (בדולרים) ולא היו מתממשים אם הייתי מחלק את זמני בין המשימות שלי לאחריות לביצועי הצוות. יש מהנדסי פיתוח נחמדים, מנוסים ומבוגרים ממני, גם בצוות שלי – אבל מקבלי ההחלטות סבורים שאני טוב יותר. רק שנה ועשרה חודשים חלפו מתום הלימודים והחברה כולה מבקשת לקדם אותי לתפקיד ראש צוות. זה מוקדם לי מדי ואני נהנה מדי כרגע מכדי לשנות משהו בחיי המקצועיים. אבל מאי וחברי אמת אחרים שכנעו אותי שהמובן מאליו הוא גם הנכון (האם חבר אמת נבדל מחבר רגיל ביכולת שלו להסביר את המובן מאליו?), אז הסכמתי (וביקשתי הרבה כסף). אני מאוד רוצה לכתוב עכשיו על הסטודנט המתוסכל שהייתי, על המהנדס-עטור-הבונוסים-שצריך-לתאם-איתו-פגישה שנהייתי ועל הביקורת העצמית המוגזמת שלי שהמציאות מסרבת להתיישר איתה, אבל על כל אלו כבר כתבתי בצורה כזאת או אחרת.

"אני נהנת מהשגרה, מהמחשבה שיש לי סדר ויציבות, ועדיין אני מקנאה באנשי הדרך על זה שהם מקבלים אותה באהבה."

ואולי מאי כתבה את זה גם עלי.

*

גל גדול למדי הופך אותי. זאת בוודאי לא הפעם הראשונה, אבל הגל המסויים הזה מצליח לשלוח את ה-GoPro למצולות. למצלמה הבאה אני לא אשכח לחבר מצוף וחוט אבטחה.

*

אני מצביע על נקודה אקראית במדבר שלצד הדרך ואומר למאי: "כאן הייתי בונה את הבית שלנו". היא מכילה את זה חרף השורשים הצפון-תל-אביביים כי היא אוהבת אותי ומשום שעמוק בתוכה המרחק מהעיר, אפילו אם הוא קונספטואלי בלבד ולא גיאוגרפי, מקסים אותה.

סיפרתי לה לאחרונה שאני לא מתחרט על עשרות הדייטים ומערכות היחסים שהיו – ואלו שהיו כמעט – בעבר שהסתיים לפני חמישה חודשים כי בזכותם ברור לי כשמש ביום בהיר שהיא החצי השני הטוב ביותר שיכולתי לבקש לעצמי.

*

 

האם אתה מאושר בדקות שבין 21:00 ל-21:15?

האם אתה מאושר בדקות שבין 21:00 ל-21:15?

פתיחה של דלת המקרר הזכירה לי שיש בו 5 פחיות בירה ו-4 פחיות XL, אבל אף לא טיפה אחת של מים. נסעתי לתחנת הדלק הקרובה כדי לקנות שישיה. בחלון הזמן הקצר הזה טיטי שרה "הזמן שלך" וכשהסולו היפהפה מתנגן, כמו בכל פעם, אני שר מעליו ברצינות גמורה "Over and Over…" (אין לי ספק ש-Three Days Grace השאילו מהיהודים).

בחורות צעירות מדי יושבות ברחבת הכניסה לחנות והן מפסיקות את עיסוקיהן בשביל להביט בי כשאני יוצא מהאוטו. הרכיבה, הגלישה, הריצה והסטים היומיים של שכיבות שמיכה וכפיפות בטן עשו אותי קצת יותר שזוף וקצת יותר שרירי, וכבר שכחתי אם זאת הייתה המטרה בתחילת הדרך. מאי טוענת שאני נראה צעיר בחמש שנים לפחות מגילי, בעוד שבמקומות אחרים שואלים "בן עשרים ו…?" גם החולצה מקורס הקצינים שיצאתי איתה מהבית לעשר דקות והתספורת הקצרה התמידית תורמים את חלקם למבטים האלו שאני מקבל מבחורות שנמצאות בשנות העשרים המוקדמות שלהן, ודרומה מכך. אני לא חושב שהמראה הצעיר מהווה מעלה חיובית בגילי, אבל חברים מהעבודה חוזרים ומזכירים לי שבעוד עשור זה כן יהיה המצב.