דימוי מציאותי

החודשים האחרונים גרמו לי להבין טוב יותר רוק סטארס
בקטע של הסמים

כתבתי בעבר הרבה דברים יפים על הרבה בחורות יפות, אבל נדמה לי שמעולם מישהי לא כתבה עלי משפט יפה כמו זה.

*

במדינה רחוקה, מטוס שלא טס מעולם עולה לאוויר לראשונה ומטיס את עצמו בדיוק מושלם.

בבוא העת.

צד א'

צד ב'

כל מה שהם רואים הם מכנסונים, עקבים ואותך שנכנס ביחד איתה. אבל תשומת הלב בכניסה לפאב מרגישה מוצדקת יותר כשאתה יודע שהיא הרבה יותר מפנים יפות.

*

הצלחה בניסויי טיסה בחו"ל מזכה אותי בלחיצת יד אוהדת ושבחים מה-CTO שנוכח במקום (הוא מוצא זמן להנדס, והרבה, ולא רק לנהל – מטלה מסובכת כשלעצמה, ועל כך יש בי הערכה עצומה אליו), לאחר שהחברה כבר חדלה להעסיק דוקטורים על תקן יועצים תודות לעבודה שלי. בהסעה שמחזירה אותנו לנמל התעופה, בין עקיצות חבריות שהוא זורק לחלל האוויר וללא גינונים שמצופים, אולי, מסמנכ"ל של חברה של מיליארד ש"ח, הוא מדבר על הסבב הבא עם המטוס החדש. אני מסביר שאם הוא רוצה אותי שם לשבוע נוסף הוא יצטרך לממן כרטיס טיסה גם למאי (חדר זוגי במלון מפואר כבר היה, והרגיש לי גדול מדי). והביקורת העצמית המוגזמת שלי עדיין אורבת לי, אפילו בתום שבוע כזה, אבל אני מצליח לשחרר לפעמים.

ומה עכשיו? כשאני חוזר ממאי לפנות בוקר גורדי השחקים באיילון נראים קטנים יותר. אני מגביר את המוזיקה באוטו מעל לסף הרגיל והרועש מדי, והאלכוהול (שפעם לא הייתי מעז להכניס לגוף כשאני נוהג) נהיה משעמם.