נקודות גובה

נקודות גובה

אתה בונה מגדלים לאט ובעקביות במשך עשורים, ולפתע מוצא את עצמך ברגע שבו אתה במרחק של נשיקה אחת מפסגת חייך. לא בגלל אירוע גרנדיוזי בודד, אלא מכוח ההבנה שכל אבני הבניין התיישבו בדיוק במקום, מקץ עמל רב, ירידות ועליות, משברים אמיתיים ורעשי רקע שלפעמים נדמו לקטסטרופות.

זיהיתי שני רגעים דומים בעבר, שניהם בזמן התרחשותם, ובראיה לאחור מעניין ללמוד איך התפתחו אמות המידה שלי לחיים. הפעם הראשונה הייתה בטקס סיום קורס הקצינים, בשניה שבה, לשאגת הרס"ר התיאטרלית, הסתובבנו לקהל. השניה הזאת ניקזה אליה הרבה הגשמה עצמית ותקוות לעתיד, ונותרה טריה בזכרון למרות העשור שחלף.

הפעם השניה התרחשה בתחילת השנה האחרונה של התואר, בערב שגרתי לכאורה שבו יצאתי מהטכניון בדרכי לדינה. אז כבר חלחלה ההבנה שאני אוהב את מה שאני עושה ושאני אסיים את התואר הזה, אחרי שנים על סף פרישה. ובתקופה הקצרה שבה היינו יחד דינה היטיבה עם חיי כל כך (לפני שהיא ריסקה אותם באחת כשנפרדה ממני), והשקיעה החורפית הסתדרה במדוייק עם העננים לכדי ציור שמן ענקי, והעולם שמחוץ למחשבותיי היה שרוי בכלל בקיץ של 2014.

בחניה, בתום יום העבודה, אני מביט בעיניה של קרן, ויודע שהיום לא יתרחש רגע כזה.

אולי מחר.

 

4 תגובות על “נקודות גובה

  1. אמרתי לך שיש לך טעם טוב במוזיקה 😉
    הרגע הזה עוד יגיע לך שוב, בזמן הנכון.

    בהסתכלות אחורה על חיי, אני לא חושבת שאי פעם היה לי רגע כזה..

    1. בפעם הראשונה שבה זה קרה לי, בבה"ד 1, זה הרגיש מוזר ונהדר. אני בטוח שתזהי את הרגע כשיקרה (וזה יקרה, בודאות).

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.