שינויים ב': חומריות של מבוגרים

שינויים ב': חומריות של מבוגרים

כששואלים אותי בשבועות האחרונים "מה נשמע" – התשובה האינסטנקטיבית שלי היא שהכל בסדר מדי. חודש לאחר סיום התואר, אותו תואר שבו עד לשנה האחרונה חוויתי משברים בכל אמצע סמסטר וכמעט שפרשתי ממנו מספר פעמים (אני חייב אותו למשפחה ולחברים הקרובים) – אני כבר עובד בתחום שהכי עניין אותי ומרוויח כסף (ואני מתלבט אם יהיה זה רהב מיותר להגיד  – הרבה כסף. למעשה, בחברה הציעו לי משכורת גבוהה יותר מהמשכורת שביקשתי, שבעצמה הייתה גבוהה למדי) בעבור מה שכבר עשיתי בעניין רב באותה שנה אחרונה וכל כך שונה באקדמיה.

בחברה נהוג לשאול עובדים חדשים: "מאיפה הגעת?" כשעושים היכרות, כי מהנדסים מגיעים אליה לרוב עם מספר שנות ניסיון שנצבר במקומות אחרים. כשאני עונה בחיוך זהיר: "מהטכניון", אני זוכה להרמת גבה שנמשכת מספר דקות, עד שהשיחה גולשת לבליל של מונחים טכניים ותובנות מקצועיות, שגורמים לצד השני (ולמען האמת – גם לי) להבין שאני כנראה בסדר. אחד משלהם.

לפני שלוש שנים כתבתי כאן שכשאהיה גדול אני אגור בקיבוץ בצפון, ושמתישהו תהיה לי פורשה, לא פחות. עכשיו אני בבת אחת כבר די גדול, והבית ששכרתי הוא אמנם במושב במרכז, והרכב שקניתי הוא אמנם ממש לא פורשה (אולי עד גיל 40?), אבל זה מרגיש לי בכיוון הנכון. ולמרות פתיחת הפסקה הזאת, אני רחוק מאוד מלהיות טיפוס חומרי (ליטל התלוננה על כך לא פעם). בכל זאת יש משהו בשני הדברים האלו – בית ורכב משלך – שגורם לך להרגיש שהתבגרת, שלא לומר – עכשיו אתה כמו כולם. ואני כאילו משגיח על עצמי באופן תמידי שלא להתמזג אל תוך עולם המבוגרים – ללבוש חליפות אפורות-כחולות, לעבוד מתשע עד שש, לחזור הבייתה עייף ולהרדם על הספה מול משחק כדורגל. לכל הפחות משום שעד עכשיו לבשתי קפוצ'ונים וטי שירטס, כדורגל מעולם לא עניין אותי במיוחד (למעשה, אני לא צופה בטלויזיה כבר שנים רבות ואין לי טלויזיה בבית), אני גר במושב רחוק מספיק מתל אביב, וליד דלת הכניסה שלי תלויה גיטרה (חדי העין יבחינו בה בתמונה). אני מקווה שזה ילדותי מספיק.

ואיך אוכל להוסיף ולכתוב פסקאות נוגות ואינטרוספקטיביות כשהכל כל כך בסדר?

 

s_ibiza

4 תגובות על “שינויים ב': חומריות של מבוגרים

  1. קודם כל, תתחדש!
    אני שמחה שלפחות הצלחת להשיג משהו ממה שרצית. ותזכור, אתה עוד צעיר :]
    חשבתי עליך הרבה לאחrubה, הייתי קצת מודאגת שלא כתבת הרבה זמן.. רציתי לשאול אם הכל בסדר, אבל כנראה שכן.

    1. הייתי עסוק עם מעבר הדירה ומקום העבודה החדש – שינויים גדולים שקרו מהר, ובאמת לא היה לי זמן לכתוב. הדברים מסתדרים לטובה, כמו שכתבתי. וכן, טוב שיש יעדים להמשך, שיהיה לאן לשאוף 🙂

  2. אח, דווקא ודווקא משום שהכל בסדר, זו העת לפסקאות נוגות ואינטרוספקטיביות, כדי לטלטל קצת את ה"בסדר" ולמתוח את גבולותיו. זה לפחות התענוג הילדותי האישי שלי, שמונע ממני להתמזג לחלוטין לתוך עולם המבוגרים הבורגנים. 😛
    עכשיו נחים על זרי הדפנה או שמתכננים כבר את היעד הבא?

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.