ניווט בפוסטים
חודש: אוקטובר 2014

עיר החוֹטאוֹת

עיר החוֹטאוֹת

הידידה הטובה מהתיכון, שעוד בימי נעוריי לא הייתי מאחל לאיש להשבות בקסמיה, נהייתה לרווקה תל אביבית. אני לא יודע מה גרם לה לחפש אותי בפייסבוק דווקא עכשיו, אבל היא חפשה ומצאה וספרה שתהיה בחיפה. אז ישבנו על בירה או שתיים והשלמנו פערים של עשר שנים. "דפדף הלאה", היא אמרה משסיימתי להשיב על "יש מישהי?". "ובוא לבקר בתל אביב, למרות שאתה שונא את העיר. יהיה כיף ואני מבטיחה שתשנה את דעתך".
כך נסעתי לעיר החטאים, כנגד רצוני, כמהופנט כמעט.

היא קבלה את פניי בשמלה קיצית עם מחשוף עמוק וחיוך רחב. "הולכים לאכול! מה בא לך?", והיא פירטה בהתלהבות את מגוון המקומות שנמצאים במרחק הליכה. לא הכרתי אף אחד מהם, וממילא אני לא בררן, אז היא בחרה והובילה ל"דיינר". אלא שבמקום ספות רחבות בצבע אדום דהוי ומכוניות שרירים אמריקאיות בחניה הסתבר שמדובר במסעדה בעלת מראה טיפוסי למדי, וחניה כמובן שלא הייתה. על הבר היא ספרה לי על החבר לשעבר שהיא כמעט התחתנה איתו, על הכירורג הבכיר שרוצה להיות אבא לילדיה למרות שהיא נפרדה ממנו ועל הטייס שהיא מעניקה לו הזדמנות שניה בימים אלו. -"חבל", חשבתי. ובכל זאת, לא היה צורך לדבר על לאן נמשיך משם כשסיימנו לאכול. תוך כדי ההליכה לדירה שלה הבטתי בבניינים סביבי, הבטתי בה, וניכר היה שהיא אוהבת את המקום הזה באותה המידה שאני סולד ממנו. ואז הבטתי בה שוב.
יש לה חבר…

הדירה הישנה, אך המרווחת, רוהטה בפריטים חסרי צבע ורק המיטה הזוגית והאדומה שבחדרה בלטה במבט מדלת הכניסה.

יושבים על הספה במרפסת, ליד בדלי הסיגריות של השותף, ומדברים. מתקרבים ומתרחקים. כתפייה אחת של השמלה כבר נפלה בספונטניות. אני מספר שאני מצלם והיא רוכנת מעל הפלאפון שבידי בשביל לראות את התמונות טוב יותר (ומתרשמת). ואני לא יודע מה היא רוצה ומה אני רוצה. הטייס מתקשר, השיחה קצרה. היא חוזרת אלי ומספרת שהיא מקווה להכיר מישהו בתל אביב, שהיא חושבת על ילדים, וזה לא מסתדר לה. ואני מביט על שרשרת הלב שמסתיימת בדיוק במקום שבו המחשוף מתחיל ומתפלא בקול רם שהגיל מפריע לה ושהיא חושבת לעשות הגדלת חזה מתישהו, אחרי שהיא תסיים עם לימודי הרפואה. ומה עם הטייס? -"נראה לי שזה לא זה".

הערב יורד והיא הבטיחה לחברה שתלך איתה להצגה בעוד פחות משעה.
אל תסבך את עצמך…

היה זה וינסנט וגה ב"ספרות זולה" שדיבר לעצמו בחדר השירותים בעוד אשתו הטיזרית של הבוס, ספק שיכורה וספק מעמידה פנים, מתחילה לרקוד בסלון לצלילי "Girl, You'll Be a Woman Soon":
"זהו מבחן מוסרי. תהיה נחמד, אבל אל תשאר הרבה זמן. תגיד לה "היה נהדר", כנס לאוטו, סע הביתה, תעשה ביד, וזה כל מה שאתה הולך לעשות".

"טיזרית!", כתבתי לה בדרך צפונה. "לא השתנית בכלל. איך ההצגה?".
התשובה התעכבה. "ההצגה הייתה נהדרת. אגב, אולי אגיע לחיפה בסופ"ש".