ניווט בפוסטים
חודש: מרץ 2015

למה לא סיפרת שאחותך

למה לא סיפרת שאחותך

הים קפא הרחק מתחתיי
ואני קילומטר מעל
מגשש בין צללים
צועד בתוך כפור
ולא מגיע

לאור

25.3.2009

*

לאור השקטה והמרוחקת – שהיום נראית חמודה בעיני, ותו לא – היה חבר, שהיום הוא ארוסה.
לאור יש אחות קטנה – שהיום כבר ממש לא קטנה – מלאת חיים, קצת מוחצנת, ובעלת עיניים שמזכירות להפליא את אלו של אחותה.

יפה, ולא יפה מדי

יפה, ולא יפה מדי

אתה לא מכיר אותה;
היא עשויה להיות דמות חולפת ברחוב, או דוברת בסרטון אקראי מעברו השני של הים. היא חוצה מולך את הכביש, מבטה מוקיר תודה מבעד לשמשת הרכב הכהה, בטרם הוא שב להתמקד בטלפון. היא הקול הנעים לאוזניך של המשווקת הלא קרויה, שאתה מתלבט אם לנתק לה או שלא. היא חיוך אנונימי קפוא בתמונה שראית.
ומסיבה כלשהי, לדקה שלמה, היא כל הטוב שבעולם.

קסם

קסם

"את מאמינה שיש דבר כזה, קסמים?"
-"כשהייתי ילדה, נהגתי להתבונן בשמי הלילה האינסופיים ולחלום בהקיץ. נדמה לי שאז האמנתי בהכל. אבל עכשיו, אני לא יודעת. אני חושבת שיש דברים שאנחנו לא מבינים. אם היינו חוזרים בזמן אלף שנים לאחור ומנסים להסביר לאנשים דברים שאנחנו מקבלים היום כמובנים מאליהם, הם היו יכולים לקבלם רק כקסם."
-"אז אולי יש קסם – בשאיפות ובמחשבות, והוא מוגשם ביצירות שלנו."
-"יתכן, ויתכן שלא."
חייכתי.
-"הבנתְ עכשיו. ובתוך העמימות הזאת – אני חי."