ניווט בפוסטים
חודש: מאי 2015

היא כבר לא

היא כבר לא

עברו שמונה חודשים של נתק מוחלט. בסך הכל, זה היה הגיוני שדרכנו יצטלבו. אנחנו כמעט שכנים.
בבוקרו של יום העצמאות דרכינו אכן הצטלבו – בסופר.
היא הסתכלה עלי ממרחק של עשרה מטרים אולי, ואני הסתכלי עליה, והיא המשיכה לדבר בטלפון, ואני לא עשיתי דבר (מעניין איך היא דמיינה את הרגע הזה? אולי ציפתה שארדוף אחריה). לאחר מכן היא נעלמה בין המדפים, ואז יצאה, וראתה אותי שוב. ואז היא ראתה גם את ליטל. הבעתה האדישה התחלפה בן רגע.

מעניין איך את מרגישה עכשיו.
זה…
על הפרידה בהודעה.
על הפרידה כשאני במילואים.
על החסימה בכל אמצעי תקשורת שקיים.
והאיום להזמין משטרה אם אבוא (מעולם לא התכוונתי).

חבר ראה שהיא פרסמה הודעה בקבוצת היכרויות כמה ימים לפני כן.
אולי היא מרגישה לבד.

ליטל חבקה אותי חזק.

את יודעת?
אני רחוק מלהיות לבד.