ניווט בפוסטים
חודש: יוני 2016

כמעט

כמעט

ובתום העשור השלישי, נדמה שחיי פורעים את החובות שבכל הרשימות שנכתבו. אבל רק כמעט – משום שלמרות הטוב, שאני משתדל שלא להכביר במילים אודותיו, כי הטוב נוטה לשעמם – עדיין חסר משהו. אני יודע מהו, והחלל שהוא מותיר מציק לי כמו רעש חלוש מתחת למנגינה יפה כמו זאת.

מסע נקמה זוטא

מסע נקמה זוטא

היא לא הייתה אשמה בדבר. בכל זאת, דיברתי איתה עד שחשתי עניין אמיתי מצידה, ואז הזמנתי חשבון.

כשיש לך משכורת מכובדת ורכב חדש, הבנק מציע לך לפתע הלוואות נדיבות, אתה מוזמן לאירועים שפעם לא היית יודע על קיומם, ובחורות מתעניינות יותר מבעבר. עוד לא החלטתי אם הציניות דבקה בכל, או שזה הגיוני בסך הכל. במשך שנים רציתי רק להגיע לתקופה שבה יהיו לי את הזמן והשקט הנפשי לחזור לטייל, ולצלם. היא הגיעה. אבל אני אוהב מחוות דרמטיות, ובדרך לטיול בגליל (עם חבר שתמיד היה שם) התמלאתי תחושה של חשיבות עצמית. אז נסעתי דרך יהוד וצעקתי לעצמי באוטו – "היי ליטל". ודרך חדרה – "היי אור". ודרך נשר – "היי דינה".

אם הייתן נשארות יותר, אולי הייתן יודעות מה הפסדתן. ואולי אין באמת קשר.

IMG_0594.png