ניווט בפוסטים
חודש: אוקטובר 2016

זה אני

זה אני

אי אפשר לתאר רגשות עמוקים בפסקה שיווקית קצרה (גם לא לחפשם באופן פעיל. שהרי, אהבוֹתיי הגדולות מצאו אותי) – ולכן בוודאי שאין להם סיכוי להמצא באפליקציות הכרויות. לכל היותר, אפשר למצוא באפליקציות קשר נורמטיבי שאפשר לכמת. לאן פונים כל אלו שלא מחפשים, למשל, חלקה משותפת בגוש דן ושני ילדים? מעולם לא ראיתי באפליקציות האלו תיאור כגון זה: "מחפש מישהי שאם אציג לזר גמור תמונה שלה בחברת בחורות נוספות, הוא יוכל בנקל להצביע עליה ולהגיד: "זוהי בוודאי זוגתך"". או: "מישהי שאוכל להתבונן ביחד איתה על נוף מדברי, ולומר: "את יודעת, אין רק טוב ורע. יש גם אותך, איפשהו באמצע, שמפרידה ביניהם"".

זה לא את

זה לא את

הבחורה שהופיעה בפינת הרחובות פרישמן ודיזנגוף – שהמרחק ביני לביניהם גדול הרבה יותר משלושים הקילומטרים שנסעתי – נראתה שונה מאוד מהבחורה שבתמונות, ולא לטובה. זה היה הדייט העשירי במספר שנולד באפליקציות, ושוב הופתעתי, שלא לומר התאכזבתי. אבל היא התלבשה יפה וחייכה בנחמדות, אז למרות שנסעתי לתל אביב והיא רק ירדה מהדירה, לא כעסתי מדי. שתיתי את סיידר התפוחים ולאחר שעה של שיחה בנאלית נפרדתי ממנה לשלום. אולי אני מתרכך.

כשחזרתי הבייתה מחקתי, באיחור, את הטינדר והקיופד. ההסתמכות על כמה תמונות ושיחת טלפון נראית מיושנת (איך היוצרות התהפכו…) כשאתה פוקד מספיק מסגרות שאפשר להכיר בהן בחורות בשר ודם, בלי ניחושים נלווים. בין לבין, אני תוהה אם בזמן הזה יש בחיים שלי מספיק מקום לעוד מישהו, ואולי זאת הבעיה האמיתית.