ניווט בפוסטים
חודש: דצמבר 2016

פינג פונג

פינג פונג

אני מרבה להכנס לנעלי פרקליט השטן שלי בכל הנוגע לקרן. בכל פעם שנדמה לי שהיא מביעה עניין – במבט, בהקנטה קטנה או בשיחה שגרתית לכאורה, אני מוצא טיעון נגדי שמסביר שהיא פשוט מאותן בחורות שנעות על הסקאלה שבין נחמדה לפלרטטנית.

בכדי לחבל במסכת הלוגית הזו שאני בונה בעמל רב (ולמה אני מתאמץ? כנראה רק בגלל הגיל שלה), חברים בעבודה מוצאים דרכים מקוריות לרמוז, בנוכחותינו, שטבעי שיקרה ביננו משהו. קשה גם גם להתעלם מהמבטים של העוברים ושבים בפינות הישיבה.

כשהיא הופיעה לראשונה בפתח המשרד והציגה את עצמה, מנגנון אוטומטי דחק אותה מייד לאחת ממגירות התודעה האחוריות; היא הייתה צעירה מדי (והיא עדיין). כשהחפיפה שלה החלה עם שבועיים במחלקה אחרת שמאויישת על ידי משוחררים טריים, הנחתי שאם אין לה בן זוג היא כבר תקבל שם מבול של ההצעות. לאחר מכן היה זה מישהו אחר במחלקה שלי שהתעניין בה מאוד (הוא עדיין נועץ בי מבט ארוך כשהוא רואה אותנו משוחחים. היא מודעת לכך היטב).

ופעם הענקתי לה מחמאה בחוסר טאקט מוחלט והיא צחקה צחוק אמיתי, אבל הנחתי שאם היה סיכוי כלשהו שיקרה משהו הוא נמוג. ויש ימים שזה באמת נראה כך, בעוד שבאחרים בדיוק להפך. מנטלית, זה תהליך מתיש. בינתיים הוא מתאזן עם ההרגשה הטובה של לראות אותה בבוקר. מתישהו, ונדמה לי שעדיף בקרוב, יהיה זה מתבקש לשבור את האמביוולנטיות.

 

אולי הכי יפה בעיר

אולי הכי יפה בעיר

החורף הקר בוודאי תורם את חלקו לכך (ותמיד אהבתי חורף), אבל מדי פעם אני חושב על מה שעשוי היה לקרות אם קרן הייתה קצת יותר גדולה מ-21 שנותיה. ואולי היא נהנית להוליך אותי בכיוון הזה, בשביל של רמזים, למרות שהיא לא טיפוס של רמזים, כמו שאני אוהב. מצד שני, נוכחתי כבר לדעת שבחורות אוהבות לבחון את גבול יכולת ההשגה שלהן, במיוחד כשהן מגיעות לסביבה חדשה, ובמיוחד היפות שבהן, אז אולי זאת מהות העניין ותו לא. בינתיים, הפסקות התה שלי בעבודה מתארכות. (אותן הפסקות מסתיימות לעיתים כשהטלפון מצלצל ואחד מכמה מהנדסים ותיקים שואל לעצתי הכנה, ואז מזמן אותי לדיון רווי בפרופסורים ובעלי דרגות ומציג אותי כסמכות בתחום בחברה. אז אני עוטה ארשת קלילה ומדבר בצניעות המתבקשת, ובתום הדיון חומק באגביות מהחדר, כי אני לא חש בנוח לייעץ לפורום כזה).

בכדי לקטוע את הרצף החיובי והדביק, ולמען התיעוד: גנבו לי את האוטו. משהתגברתי על ההלם הראשוני, חלחלה ההכרה שדווקא אני, שנמנע מממשקים עם בירוקרטיות מסובכות כמו מאש, אאלץ להעביר שעות רבות בחברת המשטרה והביטוח. זה אכן קרה, ולמרבה השמחה הסתיים. עד שהאוטו החדש יגיע, אני עשוי לגלות שאני אוהב את החורף פחות מבעבר.

ולאחרונה אני מאזין לדאבסטפ יותר מאשר למטאל