ניווט בפוסטים
חודש: פברואר 2017

דייט 26

דייט 26

יונית מתל-אביב.

בנוהל הקבוע.

הלבוש הרגיל לדייט הראשון בחודש האחרון: ג'ינס שחור, חגורה אפורה, חולצת משבצות בצבע אדום-שחור, גופיה לבנה. ז'קט מקופל במושב האחורי – מותר להשתמש בו רק אחרי שהרושם הראשוני התקבע. לבסוף, התזה של הבושם שליטל קנתה לי בגלגול אחר.

אני בודק ב-StreetView איך נראה הרחוב ומתכנן איפה אחנה, כך שכשהיא תצא החזית של האוטו תפנה אליה (הוא נראה מצוין מלפנים, וככה החלון בגג בולט יותר).

אני אוסף אותה מחברים, מה שאומר שהיא מרשה לעצמה לא לעמוד שעות מול המראה ולהתכונן. כנראה שהיא נינוחה יותר מרוב הבחורות, וזה מבורך.

אני מגיע עשר דקות לפני המועד שקבענו ומחנה בנקודה הייעודה. מרים את החלון בגג, מדפדף בפלייליסט לשיר הראשון שהוא לא מטאל כך שיהיה מוכן לתחילת הנסיעה (פעם, השארתי בטעות את War Eternal בווליום גבוה) , מכבה את האוטו ויוצא ממנו.

אני בוחן את הבניין ומעריך איפה היא תופיע. נעמד מול הנקודה הזאת במרחק נוח של 20 מטרים, באור. עמידה זקופה אך לא מאולצת. מכאן, אני מתכנן מהיכן אגש לאוטו בשביל לפתוח לה את הדלת.

מתרגל לאוויר הקר, דוגם את הקולות ואת האווירה של הרחוב. במקביל אני מנסח את המשפט השני, המבודח קלות, שישבור את הקרח.

עכשיו אני מסמס שאני למטה, ומחזיר את הטלפון לכיס.

קול נעליים מתחזק מתוך הבניין. היא לא נועלת עקבים.

היא מופיעה בדיוק בנקודה שבה תכננתי שהיא תופיע. מביטה בי תוך כדי הליכה, ואני בה.

שתי עשיריות השניה לאחר מכן: אני חושב שהיא נראית טוב. היא חושבת אותו הדבר עלי. בשלב הזה, הדייט כבר נידון להצלחה.