מפות

מפות

התודעה שלי עדיין מסתגלת.

אני יודע שחלמתי שמאי עוזבת אותי בגלל שידעתי קשרים בעייתים מאוד והיא, בייחודיותה, גורמת לטוב שמרגיש לתת-המודע שלי טוב מדי. אני מעריך בזהירות חוסרים נפשיים אחרים שהתמלאו ומאוויים חומריים שהתגשמו, שהיו שם לפני שנתיים, שמא מחר מישהו יחזיר את הגלגל לאחור בבת אחת.

פוסטים ישנים מעוררים בי תחושה דומה לזאת שהתעוררה בי כשמצאתי לוח מתכת חלוד באמצע המדבר בלילה, שסימן שהגעתי לנקודה שכיוונתי אליה. כי בגלגול אחר, כשהייתי בקורס קצינים, התפעמתי מהיכולת לשים את האצבע על כל נקודה במפה ולהגיד: "לשם אני רוצה להגיע". דמיינתי את כל הרכסים והוואדיות שהצטיירו מהקווים שבמפה, שידעתי שאצטרך לחצות עם משא כבד על הגב, ובכל זאת, בסוף הגעתי. היכולת הזאת להצביע על נקודה מטאפורית ולהגיד: "לשם אני אגיע" היא כנראה מהשיעורים החשובים ביותר שאפשר ללמד מישהו.

 

 

כבר עכשיו

כבר עכשיו

למסלול שלנו בגלבוע מאי מביאה כובע שעליו מתנוסס בענק הכיתוב: "ויקטוריה". היא מצביעה עליו בהפגנתיות וצוחקת משום שהיא יודעת שהיא ראויה לכינוי הזה, בעוד אני נמס מבפנים בגלל היכולת שלה לתקשר עם הד שקט ולא רק עם איתי ("אתם די דומים", היא אומרת).

ההומור שלה מתואם עם שלי, ואולי זה היסוד החמקמק שמבדיל את הקשר הזה מאחרים.

 

 

ויקטוריה

ויקטוריה

הפוסט הזה אמור היה לעסוק בויקטוריה. ויקטוריה היא הבחורה שחיפשתי, והרבה דייטים לימדו אותי שויקטוריה היא חד-קרן – היא לא קיימת. ואז פגשתי אותה.

כשישבנו ערומים באוטו חיבקתי אותה וסיפרתי לה על ויקטוריה ההיא. היא רק צחקה ואמרה שאני חד-קרן בעצמי (ועוד כזה שדומה לאדם לוין. למרות ההסתייגות שלי, התקשיתי להתווכח). אבל היא הבינה.

לא מזמן היה קל לכתוב שאני במרחק נגיעה מהתקופה הכי טובה בחיי. התובנה שאולי עכשיו זה אכן המצב מלחיצה אותי, ואני צריך להזהר כי אולי גם היא תיעלם לי, ואם לא מהר, אולי קצת אחר כך.

 

התחל כאן

התחל כאן

המוזיקה רועשת ועשן הסיגריות סמיך. אחרי כשלושת רבעי שעה (תלוי בסוג הבירה) היא מרשה לעצמה לדבר בהתלהבות תוך כדי שהיא מישירה מבט עמוק לתוך עיניך. פניה לובשות חיוך קל. ואז, מבלי להרגיש, היא מגניבה מבט לשפתיך. כאן הדייט מסתיים, ומתחילה מערכת יחסים. היא יכולה להיות ארוכה, או קצרה מאוד, אבל באותו הרגע, אתה יכול לעשות הכל. גם היא.

הדיסוננס, חלק שני

הדיסוננס, חלק שני

נופר ואני יצאנו לדייט שני בטבע. הורדנו בקבוק שלם של יין. הורדנו את הבגדים.

הייתי שרוי במצב רוח טוב למדי למחרת כשהלכתי לגלוש (רואים), וכשיצאתי מהמים חכתה לי הודעה שמסבירה לי שכיף איתי ושאני בחור איכותי מאוד, אבל אנחנו לא מתאימים.

קיבלתי כבר כמה הודעות כאלו אחרי קשרים קצרים שנראו מבטיחים, ולמרות הנטיה הראשונית לקלל את כל הבחורות, למדתי להעריך את החושים שלהן בכל הנוגע למערכות יחסים. אם מקנן בי חשש קל שאולי משהו לא מתאים הן כבר זיהו אותו, ניתחו אותו והתייעצו אודותיו עם החברות (אף פעם לא התחבבתי על החברות שלהן).

אני לעולם לא שואל אותן למה, אבל זה מטריד אותי לפחות עד לדייט הבא. אני חושב שיש יותר מדי איתי באיתי. יש לי לא מעט תחביבים, ועבודה מספקת, והרבה חברים שגוררים אותי לתל-אביב כמעט כנגד רצוני כל שבוע. ואם היא לא עושה משהו יוצא דופן בזמנה הפנוי, או לא למדה בטכניון, או מובטלת (מקרים שקרו), אולי היא מרגישה שאני יותר מדי. אולי.