ניווט בפוסטים
תגית: פלאפון

ואז אמרת: "ספר לי על אושר"

ואז אמרת: "ספר לי על אושר"

כל מה שהם רואים הם מכנסונים, עקבים ואותך שנכנס ביחד איתה. אבל תשומת הלב בכניסה לפאב מרגישה מוצדקת יותר כשאתה יודע שהיא הרבה יותר מפנים יפות.

*

הצלחה בניסויי טיסה בחו"ל מזכה אותי בלחיצת יד אוהדת ושבחים מה-CTO שנוכח במקום (הוא מוצא זמן להנדס, והרבה, ולא רק לנהל – מטלה מסובכת כשלעצמה, ועל כך יש בי הערכה עצומה אליו), לאחר שהחברה כבר חדלה להעסיק דוקטורים על תקן יועצים תודות לעבודה שלי. בהסעה שמחזירה אותנו לנמל התעופה, בין עקיצות חבריות שהוא זורק לחלל האוויר וללא גינונים שמצופים, אולי, מסמנכ"ל של חברה של מיליארד ש"ח, הוא מדבר על הסבב הבא עם המטוס החדש. אני מסביר שאם הוא רוצה אותי שם לשבוע נוסף הוא יצטרך לממן כרטיס טיסה גם למאי (חדר זוגי במלון מפואר כבר היה, והרגיש לי גדול מדי). והביקורת העצמית המוגזמת שלי עדיין אורבת לי, אפילו בתום שבוע כזה, אבל אני מצליח לשחרר לפעמים.

ומה עכשיו? כשאני חוזר ממאי לפנות בוקר גורדי השחקים באיילון נראים קטנים יותר. אני מגביר את המוזיקה באוטו מעל לסף הרגיל והרועש מדי, והאלכוהול (שפעם לא הייתי מעז להכניס לגוף כשאני נוהג) נהיה משעמם.

 

מפות

מפות

התודעה שלי עדיין מסתגלת.

אני יודע שחלמתי שמאי עוזבת אותי בגלל שידעתי קשרים בעייתים מאוד והיא, בייחודיותה, גורמת לטוב שמרגיש לתת-המודע שלי טוב מדי. אני מעריך בזהירות חוסרים נפשיים אחרים שהתמלאו ומאוויים חומריים שהתגשמו, שהיו שם לפני שנתיים, שמא מחר מישהו יחזיר את הגלגל לאחור בבת אחת.

פוסטים ישנים מעוררים בי תחושה דומה לזאת שהתעוררה בי כשמצאתי לוח מתכת חלוד באמצע המדבר בלילה, שסימן שהגעתי לנקודה שכיוונתי אליה. כי בגלגול אחר, כשהייתי בקורס קצינים, התפעמתי מהיכולת לשים את האצבע על כל נקודה במפה ולהגיד: "לשם אני רוצה להגיע". דמיינתי את כל הרכסים והוואדיות שהצטיירו מהקווים שבמפה, שידעתי שאצטרך לחצות עם משא כבד על הגב, ובכל זאת, בסוף הגעתי. היכולת הזאת להצביע על נקודה מטאפורית ולהגיד: "לשם אני אגיע" היא כנראה מהשיעורים החשובים ביותר שאפשר ללמד מישהו.

 

 

מרבין בשמחה

מרבין בשמחה

 

אני לא זוכר כמה פאבים פקדתי בין חמישי לראשון.

בתל-אביב כל הגברים התחפשו לגייז, וכל הנשים התחפשו למשהו סקסי. דווקא קרן התחפשה לגרסה התמימה של עליסה בארץ הפלאות, ומצד שני המסיבה של העבודה היא לא תל-אביב. אני הסתפקתי בפיאה סגולה.

מישהי אמרה שהחיים שלי מעניינים אז נפגשנו לשיחה ידידותית שהסתיימה אצלי בבית, ועד לאמצע של "גריז" כבר שכבנו פעמיים. ולפעמים חסרה לי מישהי פשוטה* להתעורר לצידה בכל בוקר ולטייל איתה בשבת במושב, שבעונה הזאת נהיה ירוק יותר מיום ליום.

*חכמת אינטרנט:

Every man needs a girl who looks at him just the way Victoria looks at Evan.